הכרעת דין בתיק תת"ע 4578-09-12 - פסקדין

הנאשם זכאי מחמת הספק

1.         הנאשם עומד לדין בגין אירוע אחד לגביו מיוחסות לו שתי עבירות, האחת נהיגה ברכב על פני מדרכה שלא לשם חצייתה כדי להכנס לחצרים או לצאת מהם - בניגוד לתקנה 38(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "התקנות") ועבירה של אי ציות להוראת שוטר - בניגוד לתקנה 23(א)(1) לתקנות.

2.         בישיבת ההקראה כפר הנאשם במיוחס לו וטען מפי ב"כ כי: "הנאשם נכנס ויצא מחנייה. השוטר עמד במקום אחר. הנאשם לא הבחין בו". בהמשך ביקשה ב"כ הנאשם לאחד הדיון בשני הדוחות שניתנו כנגד הנאשם ע"י אותו השוטר. אשר על כן נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

פרשת התביעה

3.         מטעם התביעה העיד השוטר רס"ר אמיר וודוביץ, אשר ערך את שני הדוחות ( ת/1, ת/3). בהתאם לת/ 1 - שעניינו הזמנה לדין וכתב אישום בגין עבירה של אי ציות לשוטר, נכתב, בין היתר, כי השוטר עמד ברחוב הברזל מול  1ב  בתל אביב והבחין באופנוע הנוסע נגד כיוון התנועה על גבי המדרכה, כאשר הנהג מרכיב בחורה מאחור. האופנוע הגיע בנסיעה עד לברזל 1ב. השוטר חצה את הכביש לעברו כדי לעוצרו והנהג בראותו את השוטר ירד מהמדרכה, שהיה כ- 5 מטרים.  השוטר צעק לנהג לעצור בצד וסימן עם ידו, אך הנהג התעלם "ונתן גז כאשר הרוכבת מביטה בי ומפנה ראשה לאחור לעברי. מיד רשמתי את מספר האופנוע על גבי הפנקס שהיה בידי ונסעתי עם הניידת שהיתה על המדרכה עם כחולים באופן ברור והמתנתי לנ"ל בראול - הברזל".

            השוטר מציין כי הנהג הגיע כעבור מספר דקות עם אותה הרוכבת, וידא כי מספר האופנוע זהה למה שרשם ע"ג פנקסו. השוטר עצר את האופנוע והסביר אודות מהות העבירה.

בדברי הנהג, נרשמו דברי הרוכבת (הנוסעת בלבד), כהיא לישנא: "ראיתי אותך וחשבתי שזאת ניידת של עבודות בכביש לא שמעתי שצעקת לעצור".

4.         בהתאם לדו"ח הנוסף, שעניינו הודעת תשלום קנס בגין העבירה של נהיגה על פני המדרכה ( ת/3), נרשמו פרטים זהים לנסיבות הדו"ח הראשון ת/1, כאשר רישום הנסיבות גלש לשורות שנועדו לרישום דברי הנהג ואף מעבר לכך. בין לבין מופיעות המילים, שלא ברור אם נרשמו כחלק מהנסיבות לאור אי הסדר שברישום דו"ח זה, "לא ביצעתי כל עבירה ירדתי מחניית אופנועים ברחוב הברזל 1. ירדתי לכביש".

5.         התביעה הגישה במסגרת חקירתו הראשית של העד גם מזכר הבהרה שערך עד זה ( ת/2), אשר נערך למעלה מחודש ימים מעת האירוע. במזכרו מציין השוטר כי הנהג טוען כי כלל לא היה קרוב למקום עמידת השוטר, שכן היה מרוחק ויצא מהברזל 1 ולא 1ב "כפי שאני טוען, לכן ציינתי כי הנוסעת מאחור (הרוכבת) הביטה בי וטענה כי אכן היתה במקום בו אני טוען שהאופנוע ביצע עבירה ופירטתי את דבריה שהבחינה בי ובניידת וחשבה כי מדובר בעבודות בכביש". השוטר מוסיף ומציין כי מהמקום בו הנהג טוען כי ירד אל הכביש לא ניתן להבחין בפניה של הרוכבת.

6.         בחקירתו הנגדית הסביר השוטר כי את מזכר ההבהרה כתב לבקשת התביעות. לשאלת הסנגורית מדוע אין בדוחות את תגובת הנהג, השיב השוטר כי לגבי ת/ 1 יש תשובה חלקית, עת אמר הנאשם שהם לא מדקדקים במטרים ובדו"ח השני (ת/3) נרשם מפיו שלא ביצע כל עבירה וירד מחניית האופנועים לכביש. "הוא אמר עוד הרבה דברים שלא מספיקים לעשרה דפים, היה לנו ויכוח ממושך במקום" - ע' 4, ש'3-4.

הסנגורית הטיחה בעד כי הנאשם ביקש שהשוטר ירשום את תגובתו ועל כן מדוע לא נרשמו יותר פרטים, והעד השיב: "אני לא זוכר מה הוא ביקש".

במהלך חקירת השוטר ביקשה הסנגורית שיערוך תרשים שיתאר את המסלול שעשה השוטר מרחוב הברזל ועד לרחוב ראול ולנברג שם עצר את הנאשם (נ/1).

מהתרשים עולה כי הניידת ביצעה פניית פרסה ברחוב הברזל ומשם נסעה לרחוב ראול ולנברג, שם נעצר האופנוע.

השוטר ציין כי צעק וסימן עם ידו לאופנוע לעצור, לגבי הנוסעת, ציין כי: "אני די בטוח שהבחורה מאחור לא הייתה עם קסדה מלאה כי בכל זאת הבחנתי בשיער בהיר" -          ע' 5, ש' 6-7.

השוטר ציין כי רשם את מספר האופנוע על גבי פנקס הדוחות ומסר אותו לחדר הדוחות. במהלך חקירתו ציין השוטר כי יתכן והאופנוע היה 6 מטרים ממנו: "5 מטרים הוא היה ממני כשצעקתי לו לעצור, ובוא נניח 6 מטר" - ע' 5, ש' 13.

השוטר ציין כי נתן את הדו"ח בשעה שמונה בערב והיה חשוך.

במהלך חקירת השוטר ערכה ב"כ הנאשם ניסוי בבית המשפט עת עמדה 6 מטרים מהשוטר, כשהיא אוחזת בלוחית הרישוי של מכוניתה ומתרחקת מהשוטר רגלית לעבר סוף האולם, כאשר באולם מצב של אור יום. השוטר הספיק לרשום את המספר: 889628, כאשר ציין שהספרה האחרונה למיטב זכרונו הינה 3. מהצגת לוחית הרישוי שאחזה ב"כ הנאשם עולה כי המספר הינו: 8896263.

הסנגורית הטיחה בעד כי המסלול שהוא מציין כי עבר על מנת לעצור את האופנוע אורך   15-20 דקות, והעד דחה טענה זו. השוטר ציין כי ישנן כניסות ואפשרויות נסיעה בלתי חוקיות המקצרות את הדרך והזמן.

שנשאל השוטר כיצד עצר את האופנוע בראול ולנברג, השיב כך: "לא רשום פה, אבל לפי מה שאני זוכר האטתי רכבים ועצרתי את האופנוע ברגע שזהיתי את הבחורה ואת מספר האופנוע. חיפשתי בהתחלה אופנוע עם שני רוכבים ואת הבחורה שאת הפנים שלה כן הצלחתי לראותם, ואז בדקתי שיש לי את מספר הרכב תואם למספר האופנוע" - ע' 7, ש' 8-11.